פרק ב: שעבוד ויציאת מצרים

שעבוד ויציאת מצרים 17 השפה המצרית קלטה מילים עבריות רבות מאותם מהגרים, ואת פריחת הארץ ושגשוגה 25 אך במשך הזמן הם ירדו מגדולתם והפכו לעניים מרודים, כפי הכלכלי זוקפים לזכותם . שמלמדים הכלים שהונחו בקברים למראשותיו של הנפטר : "בקברים הקדומים מולאו הצנצנות בשמן מבושם . עם הזמן, כמות השמן הצטמצמה, והריוח שנותר מולא 26 בבוץ . בסוף התקופה, רק בוץ מילא את הצנצנות . " בימי שושלת ה' עם זה כבר לא קיים, ומניחים שהסיבה לכך היא שהם התבוללו, אך זו השערה בלבד . מסתבר שעם זה הוא עם ישראל, שכאשר ירד למצרים היה מקורב לבית המלוכה, והפך מאוחר יותר להיות עם עבדים . הסיבה שעקבותיו נעלמו בימי שושלת ה' איננה התבוללות, אלא משום שהוא יצא ממצרים עוד לפני ששושלת ה' החלה . מכך ניתן להסיק שיציאת מצרים התרחשה בסוף שושלת ד', וימי שושלת ד' הם ימי שיעבוד מצרים . הימנון הקניבל אחד ממלכי שושלת ה' היה המלך 'וּני' . על קירות הפירמידה שלו חקוקה כתובת המכונה 'הימנון הקניבל' שבה לועג 'וני' לאלים : "המלך וני בשר אלים יאכל" וכו' . בשיר זה קיימת פסקה המתייחסת לאל ששמו לא מוכר, ( כלומר, אל שלא השתייך לפנתיאון המצרי ) , האחראי לטבח...  אל הספר
הוצאת ראובן מס בע"מ, ירושלים