ד. מֶּֽתֶג ( ְ) (ה)

חֵן הַמִּּקְרָא וְהִּדּוּרוֹ כְּמַעֲיָן | 220 כללים : 257 ) קו זעיר זקוף, הנכתב מתחת למילה ומופיע רק במקרא . ֶּֽ ( מֶֶּֽתֶגצורת ה . א המתג מורה על הטעמת משנה או הטעמה חלקית באחת ההברות הרפות במילה, בנוסף . ב זו הקובעת אם המילה מִלְּעֵיל או למִלְּרע ) , לדוגמה : ( להברה המוטעמת העיקרית . ספר דברים, פרשת שופטים פרק טז פסוק כ ) ( . . . " וְיֶָָּֽֽרַשְתֵָ֣ " . . . המתג מבדיל בין שתי מילים ה"מצלצלות" דומה אך מכוונות לעניינים שונים : . ג ספר שמות, פרשת בשלח ( ד"וולכן מתג באות י ירא מלשון יראה, מורא ופחד משורש – ויִֶּֽירְּאוּ . פרק יד פסוק לא ) . ספר בראשית, פרשת מקץ פרק מב פסוק לה ) ( ו"דולכן אין מתג בי ראה מלשון ראיה משורש – ויִרְּאוּ כֶָּֽׁתְּבוּ . , לדוגמה : נע - שוואהמתג בא בהברה פתוחה שלפני . ד וראו גם סעיף ג למעלה ) , לדוגמה : ( המתג נקרא בפי עדות ישראל גם "מאֲרִיךְ" או "געְּיָׁה" . ה צְּאֵי . . . יֶּֽ טְּרִים, שֶּֽ פְּטִים וְּ שֶּֽ , לְּדֹתו‍ֹ תֶּֽ כלומר אם היא השנייה לפני ההברה ( המתג בא בהברה פתוחה שלפני הברה בלתי מוטעמת . ו . ) אָׁדָׁם הֶָּֽ המוטעמת, לדוגמה : כלומר רק בתנ"ך . מאחר ...  אל הספר