א. שַלְשֶֶׁ֓לֶת ׀ (א)

חֵן הַמִּּקְרָא וְהִּדּוּרוֹ כְּמַעֲיָן | 54 לפסיק, = ( אֶתְּנחְּתֵָׁ֑אבטעם = הצלע הפותחת ) ( צלעי, מוטעמת הצלע הראשונה - בפסוק דו . 2 . ף-פָׁסֶּֽוּק סו‍ֹ בטעםמוטעמתלפי העניין ) , והצלע השנייהשבמהלך הפסוק = הצלע הפותחת ) בטעם סגול, הצלע ( צלעי, מוטעמת הצלע הראשונה - בפסוק תלת . 3 . ף-פָׁסֶּֽוּק סו‍ֹ והצלע השלישית מוטעמת בסופה בטעםאֶתְּנחְּתֵָׁ֑אהשנייה מוטעמת בסופה בטעם 80 יבוא תמיד ! הטעם המפסיק זרקא . לפני הטעם המפסיק סגול . 4 לא יבואו שני טעמים מפסיקים על מילה אחת . . 5 תוטעם המילה – צלעי הפותח את הצלע הראשונה במילה אחת בודדת - בפסוק תלת . 6 סגול׀ היא התמורה של הטעמים זרקא + שלְּשֶֶׁ֓לֶתוְּסימן הפָׁסֵק לאחריו ) . ה ( בְּשלְּשֶֶׁ֓לֶת ׀ המילה הבודדת אך אינם יכולים להתקיים בצוותא עלטעמים מפסיקים הבאים תדיר יחד ( 81 בטעם סגול . הפותחת את הצלע הראשונה, שהייתה צריכה להיות מוטעמת צריך להוכיח : על פי שלושת הפנים המאפיינים את טעמישלְּשֶֶׁ֓לֶתמה אפשר ללמוד מהשימוש בטעם ה המקרא ? ׀ הוכחה : כתמורה שלְּשֶֶׁ֓לֶתשקבעו חכמי המסורה מסבירים את הופעתו של הטעםהכלליםששת , היחידים בתורה ) = הנתונים ( ל בא...  אל הספר