תמוז תשפ"ו, יולי 2026 גיליון 103 63 "עשן דמע" הוא כינוי "מכובס" לשימוש בגז מדמיע על ידי הבריטים בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי . שימוש בנשק הכימי היה מראשיתו סוגיה טעונה ושנויה במחלוקת מעשית, משפטית, רגשית, אתית ומוסרית . ערב מלחמת העולם הראשונה, שעה שאמצעי לחימה כימי טרם הומצא, כבר אסרו אמנות בין - לאומיות שנחתמו בפריז ( 1877 ) ובהאג ( ,1899 1907 ) את השימוש בו . אחד הגורמים שהשפיעו על דמותה המזוויעה של מלחמת העולם הראשונה היה כבר אז שימוש רחב ההיקף שנעשה בנשק הכימי . בלחימה במזרח התיכון בלטה התמודדות בין מוחות המפקדים יותר מאשר מערכות הנשק, ושמו דגש על החשיבה התחבולנית יותר מאשר על כוח האש וההרס . על כן זכה סיפור הנשק הכימי במערב לתהודה רבה, ולעומת זאת נדחק נשק זה מהזיכרון הציבורי בכל הנוגע למזרח התיכון . בהתבסס על ניסיונם במלחמת העולם הראשונה והניצחון על העת'מאנים הפעילו הבריטים בתקופת המנדט אמצעים כימיים ואף תקפו בנשק כימי בשניים מהקרבות על עזה . המחקר של פרופ' יגאל שפי עבור המחלקה ודווקא נגד היישוב העברי ונגד מעפילים יהודיים . תוך שלושה עשורים הפך החל"כ המדמיע מאמצעי לחימה ייחודי,...
אל הספר