תמוז תשפ"ו, יולי 2026 גיליון 103 5 בדבר היעדר כוונה לחצות הסף . אך איראן כשלה בכך שניסתה בו זמנית גם להרתיע על ידי האדרה פומבית של כוחה ויכולותיה . כשל "שיווקי" זה אפשר לחלק מגורמי המודיעין במערב גם "לנפח" ( להעצים ) את ממדי האיום, דבר שהיה נוח למקבלי החלטות כהסברים מול ציבוריהם ולהשגת לגיטימציה לפתיחה במתקפה . ניהול מו"מ חסר אפקטיביות . אמנם, לא הייתה זו איראן שנטשה את הסכם ,2018 אבל במקום שזו תשדר ותרנות משמעותית בתחום הגרעין, שממילא לא "רצו" אליו, הם ניהלו מו״מ שהתאפיין ב״בזאר פרסי״, איטי וקמצני, מעט ולאט, גם כשהיה ברור שארצות הברית מצויה ערב תקיפה . היהירות והגאווה הלאומית ניצחו את ההיגיון . איראן, כמו גורמים מדיניים ותקשורתיים רבים, שגתה בקריאת כוונות הנשיא טראמפ, ובכך יצרה מצב של "הונאה עצמית" : תחת שתייחס רצינות ותתייחס בזהירות להצהרות ואיומי טראמפ, איראן העדיפה לזלזל בו ולהגיב במו"מ מדיני קשוח . כשל מודיעיני ענק . כפילויות שירותי המודיעין באיראן גרמו לכך שלא הפנימו את ה"סימנים המעידים" הכל - כך חזקים למלחמה . כך גם הכפילויות במפקדות וחילות מקצועיים שהתחרו זה בזה, ובפרט – המ...
אל הספר