הקִרבה הרעיונית והרוחנית בין הרב קוק ואצ"ג ביחסם לחלוצים

378 שרית סטביסקי 2 עולילארץ בשלהי העלייה השלישית, שתחילתה בשנת 1919 וסופה בשלהי 1923 . העלייה השנייה היו ברובם צעירים חדורי הכרה סוציאליסטית, שהגיעו בדרך כלל מרוסיה . רובם הגיעו מבתים מסורתיים ואף ציוניים, וחלקם אף מבתים אדוקים . 3 לרוב הגיעו בגפם, ללא מקצוע או אמצעי קיום, חדורי תודעה של עשייה, שבה ראו את המבחן העליון לכל הערכים . בתודעתם זו נכרכו יחד הסתמכות עצמית עם כפירה 4 בארץ הם התארגנו במפלגות בעלותבסמכות חיצונית, לרבות פריקת עול שמיים . השקפות לאומיות וחברתיות מיוחדות במטרה לשנות את המציאות שעוצבה על ידי קודמיהם, אנשי היישוב הישן והאיכרים עולי העלייה הראשונה . 5 הם היו חדורי רוח של מרד נגד כל המוסכמות, ובמיוחד נגד הדת הממוסדת, ונטלו על עצמם להגשים בארץ ישראל את "שינוי הערכים" שאליו הטיף מ"י ברדיצ'בסקי, כדי לברוא אדם 6 "עברי חדש" וחופשי בעולם משוחרר וצודק . היבטים אלה השפיעו על פרספקטיבת ההתבוננות של כל אחד מהם : יחסו של הרב קוק לחלוצי העלייה השנייה נבע מנקודת מבט של רב אורתודוקסי, המשקיף על מחנה החלוצים באהדה גדולה ובהערכה רבה . עם זאת, ההתבוננות שלו בהם הייתה תמיד מבחוץ, הוא מע...  אל הספר