166 תמר וולף-מונזון וזהר לבנת שלפיו משמעותה של מילה נובעת מן השימוש בה על ידי הדוברים, רעיון הבא לידי ביטוי במונח 'משחק שפה' . מונח חשוב אחֵר שטבע ויטגנשטיין, 'דמיון משפחתי', מתייחס לכך שמשמעותה של מילה איננה אוסף סגור של תכונות, רעיון שאותו הדגים 3 לטענתו של ויטגנשטיין, באמצעות דיון במשמעות המונח kunst ( בגרמנית : משחק ) . אם נבדוק את כל הפעולות שאנו מכנים 'משחק', נראה כי אין תכונה אחת המשותפת לכולן ואין רשימה של תנאים שעל פעולה מסוימת למלא כדי להיחשב 'משחק' . מה שיש, לדעת ויטגנשטיין, הוא רק קווי דמיון אחדים, שאין אחד מהם המשותף לכל המשחקים, קווי דמיון המזכירים את האופן שבו בני משפחה אחת דומים זה לזה . מכיוון אחר, גם חוקר הספרות מיכאיל בחטין עמד על כך שהאדם איננו שואב את מילותיו מן המילון, אלא מהאופנים שבהם דוברי השפה משתמשים בהן . המילים מתקיימות בפיותיהם של אחרים, במגוון הקשרים, והן משרתות את כוונותיהם ואת רצונותיהם של בני האדם . מכל אלה שואב הדובר את מילותיו והופך אותן 4 לשלו . מרעיונות אלה משתמע, כי האופן שבו בני אדם תופסים את משמעותו של מושג מסוים אינו יכול להתמצות בהגדרה מילונית...
אל הספר