76 נטע דן ויש לדעת מראש דבר אחד : מתוך איזו תבערה נפשית פרמאננטית עולות להבות שירה זו, כמדורה בלתי מרוסנת [ . . . ] יער עצום בוער באש וקולות וברקים סביבו . 3 ביקורות דומות מצויות לעשרות בארכיונים ובספרי המחקר . הן ממחישות את הרושם העז שמותירה שירת אצ"ג בקוראים ואת האינטואיציות הברורות שהיא מעוררת . לנוכח הרשימות הללו עולה השאלה העקרונית כיצד עיצב אצ"ג מבע עוצמתי כל כך, ובמילים אחרות : אילו יסודות תמטיים ולשוניים לוקחים חלק ביצירת השירה החזקה, שמשכה, ולעיתים דחתה, דורות של קוראים ? השאלות האלה הן חלק מדיון רחב בסוגייה של עיצוב סגנון מרוסן או מוגבר בשירה, בשעה שכלי העבודה היחידים העומדים לרשות המשוררים הם סימני דיו – המילים הנדפסות על הדף הלבן . במאמר זה אציג את היסודות המרכיבים את הסגנון האופייני לאצ"ג, שיכוּנוּ מנגנוני הגברה . החקירה נסמכת על כלי הבלשנות המודרנית ובפרט על הבלשנות ההכרנית ( קוגניטיבית ) , ונחלקת לשבעה תחומים : תמטיקה, סמנטיקה, מורפולוגיה, תחביר, מבנה השיר, רטוריקה וגרפיקה . חקירת המנגנונים האלה מסייעת בפיצוח הדי-אן-אי של יצירת אצ"ג ומאפשרת לנסח עקרונות פואטיים-בלשניים ב...
אל הספר