1. חוקה למדינת ישראל

209 | חוקה, חקיקה ומשפט – פרק ד את גבולות הנסיגה הציג ברויאר כדרך שתאפשר לחברה החרדית לחיות בקהילות שתוכלנה פי דין תורה, בדרך של בוררות ושמירה על האוטונומיה של מוסדות החינוך - להישפט על - החרדיים . בתוך התזכיר נכללה קביעה תמוהה לפיה מדינה יהודית, שאינה תורנית, לא תוכר על פאקטו" . עם זאת החרדים ישתלבו - "דה – יורה" אלא רק בפועל ידי החברה החרדית "דה בפרלמנט ויקיימו שיח פוליטי עם מפלגות אחרות . ברויאר לא הסתפק בכך והוא הכין, לבקשת רוזנהיים, תזכיר נוסף בשם "תוכנית לחזית מאוחדת בענין החוקה של המדינה היהודית", שיועד שבת – הוקדש לדרישות המינימום במישור הדתילחזית פוליטית משותפת עם המזרחי . רובו 4 יום המנוחה, כשרות ונישואין וגירושין כדת משה וישראל . אין לדעת עד כמה ברויאר היה מוכן לקבל על עצמו את העקרונות התורניים המרביים שהוא הציג בתזכירו . במצע פא"י, "לכוון התנועה", הוא לא הותיר בתחום החברתי, חופש מחשבה למועצת גדולי התורה והתווה את הדרך שעליהם ללכת בה : "הפא"י דורשת מאת גאוני התורה קנאת הסוציאליזם של התורה ובשם התורה ישמיעו בקול רם ובפומבי אתשבעמנו כי יקנאו את דבריהם נגד תאוות הבצע של הקפיטלי...  אל הספר
הוצאת ראובן מס בע"מ, ירושלים