209 | חוקה, חקיקה ומשפט – פרק ד את גבולות הנסיגה הציג ברויאר כדרך שתאפשר לחברה החרדית לחיות בקהילות שתוכלנה פי דין תורה, בדרך של בוררות ושמירה על האוטונומיה של מוסדות החינוך - להישפט על - החרדיים . בתוך התזכיר נכללה קביעה תמוהה לפיה מדינה יהודית, שאינה תורנית, לא תוכר על פאקטו" . עם זאת החרדים ישתלבו - "דה – יורה" אלא רק בפועל ידי החברה החרדית "דה בפרלמנט ויקיימו שיח פוליטי עם מפלגות אחרות . ברויאר לא הסתפק בכך והוא הכין, לבקשת רוזנהיים, תזכיר נוסף בשם "תוכנית לחזית מאוחדת בענין החוקה של המדינה היהודית", שיועד שבת – הוקדש לדרישות המינימום במישור הדתילחזית פוליטית משותפת עם המזרחי . רובו 4 יום המנוחה, כשרות ונישואין וגירושין כדת משה וישראל . אין לדעת עד כמה ברויאר היה מוכן לקבל על עצמו את העקרונות התורניים המרביים שהוא הציג בתזכירו . במצע פא"י, "לכוון התנועה", הוא לא הותיר בתחום החברתי, חופש מחשבה למועצת גדולי התורה והתווה את הדרך שעליהם ללכת בה : "הפא"י דורשת מאת גאוני התורה קנאת הסוציאליזם של התורה ובשם התורה ישמיעו בקול רם ובפומבי אתשבעמנו כי יקנאו את דבריהם נגד תאוות הבצע של הקפיטלי...
אל הספר