וכאן, לגבי שתי המלים האחרונות

205 המחזה "לאונצה ולנה" לא יצא לאור בזמן חייו של ביכנר . הוא הודפס לראשונה במהדורה של כל יצירות ביכנר שהופיעה בפרנקפורט ב- 1879 בעריכתו של קארל אמיל פראנצוז, נתונים שצלן מביא כ"חוקר טופוי" טוב . פראנצוס ( 1848 – 1904 ) היה יהודי שנולד בגליציה אך עבר לצ'רנוביץ בגיל עשר ונשאר שם עד גיל האוניברסיטה . לכן צלן יכול לקרוא לו "בן ארצי" . באותה מהדורה היו שגיאות, ובין היתר קרא פארנצוז את שתי המילים האחרונות האלה כ" eine kommende Religion " ( דת העתידה לבוא ) , ועורכים שבאו אחריו קבעו שביכנר כתב למעשה eine" kommode Religion " ( דת נוחה, גמישה ) – משאלה הרבה יותר מתאימה לאופיו של ואלריו ! ואת השגיאה הזו, צלן אומר שהוא צריך להיזהר שלא לאמץ אותו וטוען : אבל דווקא ב"לאונצה ולנה" – האין שם אותן מרכאות המחוייכות באין רואה אל המלים, המבקשות אולי שיובנו לא כרגלי-אווז, אלא כאזני-ארנבת, כלומר משהו, המטה אוזן לא בלי פחד אל מעבר לעצמו ולמלים ? רוצה לומר שלמרות הציניות של הסטירה, היה שם ביטוי לאיזו תקווה שביכנר לא האמין בה, אך הציע אותה בכל זאת ב"מרכאות" . "רגלי אווז" ו"אזני ארנבת" הן שתי צורות אלטרנטיביות ...  אל הספר