175 "חקר הטופוי" מנפץ את הספרות לרסיסים . מן הרסיסים האלה המחקר הספרותי, בתור "ספרות על ספרות", בונה משהו חדש, בצורה טובה או גרועה . בינתיים הגענו לצורה הגרועה ביותר [ כאן הוא טעה – לא הספיק לראות את ה"דקונסטוקציוניזם" – א"ק ] . אבל הטבע האמיתי של חקר הטופוי הוא טופולוגיה, כלומר, הגדרת מקום וחיפוש מקום . . . הטופולוגיה, כשמבינים אותה נכון, נמצאת בשירות האוטופיה . היא אוטופית כי בתור חיפוש-מקום של אדם 144 סופי – איננה יכולה להשתקע במקום אחד . אני מקווה שמסרתי בנאמנות את עיקר העדות הזאת, שהיא, כמובן, מכלי שני . אחרי טקס הענקת הפרס כתב צלן לפגלר מכתב שבו הוא ציטט את הקטע שלפנינו והוסיף : "זוהי, אבוי, רק חצי-מחשבה, אני יודע" . האם נוכל להשלים את המחשבה הזאת לאור מה שהספקנו לראות ב"מרידיאן" עד כה ? קודם כל לגבי משמעות המילה "או-טופיה", שפירושה "לא-מקום" : היא משתלבת בשורה של מונחים כמו "האבסורד", "המלך", "המקום", "האחר לחלוטין", המצביעים בכיוון הקדוש ברוך הוא . התביעה לראות לא רק את ה"טופוי" אלא גם את "האדם" ו"עולם היצורים" "באור האו-טופיה" אמורה להזכיר לנו את הדרישה שפגשנו ב"אורות התחיה" פ...
אל הספר