156 בצומת אור וצל דבר פשוט הוא שהצדיק עושה כל מעשיו בקדושה, וכל פעולותיו הגשמיות עולות הן לתקונו של עולם [ . ] הרב מהלל את "אהבת המלאכה", ואפילו טוען כי היא "ניתנה בברית כמו שתורה נתנה בברית" . הרב מקשר את המלאכה עם רעיון "תיקון עולם" : תיקון עולם מלא והתרחבות אור הקדש נמצא באמת בכל מלאכה : כל תנועה שמצלת איזה חלק מן ההוויה מן שליטת התוהו, – דבר גדול וכללי יש כאן . הרב רואה את דבריהם של אלה הטוענים כי לימוד התורה עולה על כל מלאכה גשמית . זוהי, לדעתי, הכוונה של המשפט הבא : אמנם הנעלה מכל היא ההצלה הכללית של הכשרת החיים הפנימיים של המציאות, להוציאם מידי גלמותם ולתקנם בתור כלים שלמים העושים את תפקידם יפה . יש לשים לב כי אפילו בקידתו לצד ה"תורניים" הוא מאפיין את תפקידם כ"הכשרת החיים הפנימיים של המציאות" כדי "כלים שלמים" . גם כאן יש רמז כי התורה צריכה להיות כלי להתמודדות עם המציאות . בהתאם לכך, הוא מטיף לתלמידי החכמים להתקשר ל"אהבת המלאכה" שבעם : אבל המחשבה של גדולי הדעה מתאחדת גם עם הנטיה ההמונית וקל וחומר עם נטית אהבת המלאכה והעבודה הממשית, שהיא כבר נטייה של שאר רוח, ורוח אלוהים חופף עליה...
אל הספר