149 מדוע היא מאוימת ? אני משערת שהכוונה לתרבות אמצעי התקשורת, העובדים 24 שעות ביממה . בשנת ,1968 לפי עדותו של יאנוס שאש, אמר צלן : "נגד המניפולציה – ומי יאמר לי מה לא לא 126 נקווה שגם חברות עוזרת,מניפולציה – עוזרת רק הבדידות" . אבל מי לא יבין את הייאוש המתבטא במילים אלה ( לאחרונה קראתי ספרו של הרב אורי כהן "כלים בידי כלינו" . גם הרב כהן נאבק בייאוש מול התופעות האלה ) . הקולט וחש עדיין "מופנה אל התופעות", "מפנה להן שאלות ומוען אותן" – הרי זה המשך של הקביעה כי "כל דבר, כל אדם הוא דמות האחר" שאליו השיר עורג . בעל השיר לא רק מקדיש תשומת לב לתופעות אלא גם "מוען" אותן, מנסה לקיים איתן "שיחה" . אמנם השיחה הזאת היא לעתים קרובות "שיחה מיואשת" . מאחורי התופעות שבעל השיר "מוען" אותן, עומד הקורא העתידי, הנמצא באיזה מקום בעולם, המסתתר, כמו האלוקים ; הרי הקורא הוא אחת מדמויות ה"אתה הנצחי" . בתואר "מיואש" מתבטא ספק בקיום הקורא, הקשור בספק בקיום האלוקים – אבל יש כאן גם בקשה לאישור מצד הקורא, שיהיה גם סימן לקיום ה"אתה הנצחי" . על אף היותה לפעמים "מיואשת", השיחה הזאת יוצרת "מרחב", חלל שבו ה"ממוען" יכול ...
אל הספר