אורות התחיה לו, לז, לח

137 שלי, "עד שיהיה עולמ [ י ] הפנימי בעצמו מלא אורה . . . " [ הדגשה במקור ] . 112 כי בין שומעיו של הרב היהבהערותיו מספר בצלאל נאור הסופר יוסף חיים ברנר שאמר לבנו של הרב, הרב צבי יהודה, משהו כמו ( אני מתרגמת בחזרת לעברית מן האנגלית ) : "אינני מבין למה אביך מדבר כל הזמן על אור, אור, אור, כאשר בנשמתי שלי יש רק חושך ! ", ואולי צלן היה אומר משהו דומה . ואולי לא "רק" . זה מזכיר לי שיר שהוא בחינת "אני מאמין" של צלן בנושא אור וחושך : דַּבֵּר גַּם אַתָּה, דַּבֵּר אַחֲרוֹן, אֱמֹר דְּבָרְךָ . דַּבֵּר – אַךְ אַל תְּנַתֵּק אֶת הַלָּאו מִן הַכֵּן, תֵּן לִדְבָרְךָ גַּם אֶת הַפֵּשֶּר הַזֶּה [ או : הַכִּוּוּן ] : תֵּן לִדְבָרְךָ אֶת הַצֵּל . תֵּן לוֹ דֵּי צֵל, תֵּן לוֹ כָּל מַה שֶׁהָקְצַב, יָדַעְתָּ, סָבִיב בֵּין חֲצוֹת וְאוֹר-יוֹם וַחֲצוֹת . הַבֵּט סְבִיבְךָ : רְאֵה אֵיךְ חַיִּים נֵעוֹרִים – בְּמוֹ מָוֶת ! חַיִּים ! אֱמֶת אוֹמֵר הָאוֹמֵר צֵל . אַךְ הִנֵּה מְקוֹם עָמְדְּךָ מִצְטַמֵּק : אָנָה תֵּלֵךְ, מְעֻרְטָל-עַד-צֵל, אָנָה תֵּלֵךְ ? 112 . 285 . Orot : The Original Version, 525, n אורות התחיה לו, לז, ...  אל הספר