131 שזהו רז דעת עליון" ( בשפת "המרידיאן" אפשר אולי לנסח : הרצון הכללי של ישראל, דווקא בהיותו עצמו, מייצגת את האחר לחלוטין ) . יש תנודות במידת הידמות רצון העם לרצון האלוקי . "כל זמן שהתוכן האלוהי של האומה הוא מלא וגדול", הוא משקף את התוכן האלוקי . אך "כשירדה האומה בגלות המרה, נחשכה נשמתה, והשגת מבוקשה הפנימי של מציאותה ומאויי חייה נתקטנה, עד שאינה מוצאה כלל את נתיבותיה" [ הדגשה שלי ] . אפשר לומר שבגלות ישראל נמצא, כמו דנטה בראשית הפואמה שלו, ב"יער אפל" . הרב שלמה אבינר, בפירושו האינטרנטי של "אורות התחיה", רואה במשפט הזה זכר למצב היהודי הגלותי הנאלץ לחשוב על השאלה האם הגוי הזה יכה בו, מצב שבו אין הרבה מקום להארות מיסטיות . 107 אילוץ ההישרדות מונע את ההתעלות אל הרצון הכללי, הדעת הכללית . אמנם גם במצב הגלותי הזה "יש בקרבה איזו השגה חלושה, של רשימת אורה" . לשון זו מזכירה את ה"רשימו" שנשאר, לפי הקבלה, אחרי הסתלקות אור האין סוף מן ה"חלל הפנוי" . מן ה"רשימה" הזאת "זורח אור כהה לפי הערך לצדיקים וחכמים דורשי ד' בכל לבבם גם במחשכים" . במצב הזה קָטֵן כנראה גם האור האלוקי עצמו : אבל העניין האלוהי ו...
אל הספר