אין ספק, השיר

118 בצומת אור וצל במקום להסבירלהסביר לנו את היאלמות השיר, הוא נותן לנו להרגיש להרגיש אותה : הוא מכריז על קיומו – הרשוני, לאחר כל אותם ניסוחים קיצוניים, להוסיף גם את זה – השיר מכריז על קיומו בשולי עצמו : כדי שיוכל להתקיים, הוא קורא עצמו ומחזיר [ או : מושך ] עצמו בלי הרף מן הכבר-לא שלו אל העדיין שלו . "השיר מכריז על עצמו" : זה אמנם תרגום מילולי של הפועל sich 97 והתרגום הזה מתאים לשיר בתור ביטוי מילולי ; ,behaupten אבל לרוב יש לפועל הזה משמעות של "להחזיק מעמד" . כפל- משמעות כזה אופייני לצלן . המשפט הזה כופה עלינו לדמיין את השיר העומד "בשולי עצמו", ב"כבר לא" שלו, והקורא ומושך עצמו בחזרה אל ה"עדיין" שלו ( אל המרכז ) . איך יכולה ישות העומדת על השוליים למשוך עצמו לתוך המרכז ? זה, כמובן, בלתי אפשרי . צלן מציין כי המשפט הזה הוא משפט "קיצוני" ( extrem ) . זו מילה זרה שמזכירה את הביטוי הלטיני in extremis , ולמעשה כתב 98 צלן באחת מן הטיוטות "Formulierungen in extremis" . שוב מדובר בביטוי ידוע . המילון האנגלי-עברי שלי מתרגם אותו "בשעת גסיסה" . אבל צלן מחק את הביטוי הזה . היה אסור לו לצעוק . זהו בוו...  אל הספר
הוצאת ראובן מס בע"מ, ירושלים