זוהי יציאה מן האנושי

82 בצומת אור וצל אך לא מצא מאומה . הכל נראה לו כה קטן, כה קרוב, כההכל נראה לו כה קטן, כה קרוב, כה רטוב, חשק היה בו להניח את הארץ לייבּוּש על התנור . רטוב, חשק היה בו להניח את הארץ לייבּוּש על התנור . [ . . . ] כאשר דפק הסער את נֵד-הענן מַטה והטיחוֹלתוך אגם תכול- אור [ . . . ] ובכל מקום האירו כיפּות ההרים, חדות ומוצקות, מפיצות נוֹגה וברק למרחקים – אז חשש מועקה בחזהו, עמד נושם ונושף, גופו נטוי לפנים, עיניו ופיהו קרועים לרווחה ; חשב שעליו לשאוף את הסער אל תוכו, להכילו כולו, התמתח ושכב על הארץ, חתר לו דרך לתוך הכל, היתה זו תשוקה שהכאיבתו – שָקֵט עמד ושׂם ראשו בטחבים ועצם את עיניו לחצאים, ואז התרחקה ממנו, ממנו והלאה,ואז התרחקה ממנו, ממנו והלאה, האדמה ניתקה ממנו, התמעטה ככוכב תועה וצללה לתוךהאדמה ניתקה ממנו, התמעטה ככוכב תועה וצללה לתוך נהר גועש שהיה מסיע את מימיו הזכים מתחת לו . נהר גועש שהיה מסיע את מימיו הזכים מתחת לו . אך אלה 64 [ הדגשות שלי ] היו רק רגעים [ . ] ביכנר נותן כאן דיוקן של תודעה בלתי מאוזנת, מעורערת, שבה תחושות ומצבי רוח מתחלפים ועוברים . בין היתר, במקומות שהדגשתי, יש רגעים ...  אל הספר