73 אנו מרגישים את הכובד של החומר ואת החרדה . פתאום צצה מחשבה . מחשבה מטורפת, או ביטוי למרד אבסולוטי, מרד נגד חוקי הטבע, נגד הדטרמיניזם הפיזיקאלי . מחשבה זו חוזרת אצל ביכנר . אחרי "לנץ" הוא כתב את הפרסה "לאונצה ולנה" ( שמות הגיבורים דומים ל"לנץ" ) שבה התימה של המרד נגד הדטרמיניזם לובשת צורה מאנית . הפרסה פותחת בנאום בו לאונצה אומר למדריך שלו : אדוני, מה אתה רוצה ממני ? להכין אותי לייעודי ? ידי מלאות כל-כך בעבודה עד שבקושי אדע מה לעשות . ראה-נא, קודם כל עלי לירוק שלוש מאות ששים וחמש פעם על האבן הזאת . [ . . . ] ואחר-כך אני חייב לשקול כיצד אוכל להתבונן בקצהו של הראש שלי . הא, אילו רק יכולתי להתבונן בקצה 51 הראש שלי ! הלץ שלו, ואלריו, מתבטא באופן דומה : חבל מאוד . אי אפשר לקפוץ ממגדל הכנסיה למטה בלי לשבור את הראש . אי אפשר לזלול שני קילו שזיפים, כולל הגלעינים, בלי לחטוף כאב בטן . תראה, אדון, יכולתי לשבת בפינה מערב עד בוקר : "הי, הנה זבוב על הקיר, זבוב על הקיר, זבוב על הקיר, זבוב על הקיר" וכן הלאה וכן הלאה 52 עד סוף ימי . יש קרבה בין השעמום של לאונצה וואלריו למועקה של לנץ . כמו לנץ בשיחה עם...
אל הספר