49 עושה את פעולותיה הכלליות המעשיות במחצית אנרגיה, והרי הרוחניות מתטרפת מפני הסבוך החמרי והחמריות מתחלשת מפני העירוב הרוחני הנדחק אל תוכה . והרב ממשיך : על-כן [ האומה ] צריכה להעמיד חסידים גדולים, המיוחדים בגדלות הדעה, המבצרים את המעמד הרוחני של כללות האומה בקרבם פנימה . מעניין הוא כי הרב אינו אומר כאן "חסידים גדולים צריכים לקום" אלה האומה צריכה להעמיד אותם . כאילו יש כאן איזו אמת שצריכה לצמוח מן הארץ . אבל יש לראות כי כאן הרב אינו חוזה איזו סינתזה של רוחניות וחומריות, אלא החסידים הגדולים יבצרו את "המעמד הרוחני" של האומה על מנת שזאת תוכל ללכת ולעשות : את דרכה ואת סדריה, בטוחה היא שלא תחלל את מעין קדשה, כי ישנם עמה שומרי חומתה העליונה . אז הסבלנות מתפתחת והחיים המעשיים פורחים . צריך להניח כי הרב מתכוון לחסידות שונה מזו של קנאי הדור שרצו דווקא להחרים את החילונים . אך הוא נרתע, כנדמה לי, מלנסות להגדיר את אותה חסידות . במקום זה הוא ממליץ על עיקרון האליטה הרוחנית, אולי כתגובה על הנטייה ליישם את ה"דמוקרטיה" בתחום הרוח : כשהאדם הפרטי מתקרב לאלהים איננו מתקרב על-ידי כחותיו הפחותים, על-ידי נטיו...
אל הספר