24 בצומת אור וצל הרב קוק ידע שדברים לא טובים יכולים לקרות אך כנראה לא רצה לפתוח פה לשטן . אצל הרב קוק מצפים לראות את החיובי, ואילו אצל צלן מצפים לראות את השלילי, שהרי יודעים שהוא היה ניצול השואה ומצא סוף טראגי, ואולי בגלל הידיעה הזאת פחות שמים לב לממד ה"אוטופי" אצלו . אם לומר את זה בצורה אחרת : שניהם אינם מסתפקים בתיאור המצוי, אלא מנסים להַשׁבּיע את הרצוי שיופיע . שניהם מאמינם בכוח הרצון ליצור מציאות . ב- 1958 כתב צלן : "מציאות איננה, מצאיות צריך לחפש ולרכוש [ מילולית : מציאות רוצה שיחפשו 19 וירכשו אותה ] " . והרב ממשיך : אבל מורשת פלֵטה יש לה לאנושיות בכנסת-ישראל, שהסימפתיה האלהית נמצאת בחוגה הפנימי . [ . . . ] לא רק בפרטיה, כי-אם דוקא בכללותה . כאן, כמובן, הדרכים של הרב קוק ופאול צלן נפרדות . הרב קוק מאמין ב"גוי קדוש", וב"מרידיאן" אין מושג כזה . יש רק זהות יהודיה מיוסרת . אולם שימו לב כי הרב קוק מציג את הגוי הקדוש כ"מורשת פלטה [ . . . ] לאנושיות" וגורס כי "התרבות הנשמתית" תתחדש בארץ ישראל "בעד האומה ובעד העולם כולו" . לגבי הרב קוק העם היהודי אמור להיות צינור ל"תרבות הנשמתית האלהית" ע...
אל הספר