בעיר שני האביבים 238 קינג", ייתכן שהיו לה הרבה הרפתקאות, אבל הרפתקאות אלה הוסיפו לה דרך ארץ ולימדוה איך להתנהג בחברה . ובכן למה יביטו עליי הבריות לועגים ? למה יתרחקו ממני עת ארקוד כמי שמתרחק מחולה במחלה מדביקה ? נזכרתי, נזכרתי מי אני, אני קברן ! ! ! אולי גם הקוראים כילדים בשמעם מילת "קברן" למה ? מדוע לא יכול להיות ה"קברן" בתודעתם של האנשים כמו הרופא ? או עורך הדין ? או המהנדס ? או, או, אנשים בדרך כלל אינם רואים את האיש, הם רואים את משלח ידו . הם מריחים את תרופותיו של הרופא ביוצאו ממקום עבודתו ורואים את המהנדס בבניין ענקי, ועורך הדין בתביעה בבית משפט, תמונתו של מושבו . מצטיינת בתודעתם של האנשים, התמונה כשהוא ממלא את תפקידו, לא תמונתו בחייו הפרטיים . אפילו אם תשתנה תמונתו בחייו הפרטיים מחייו במקצועו, יתפלאו האנשים כשרופא חלה או עורך דין מסוים הפך לנאשם או כרטיסן החשמלית יושב על ספסל ככל הנוסעים . על הרופא תמיד להיות המרפא ואין לו זכות להיות חולה, ועורך הדין צריך תמיד ללבוש את גלימת התובע ואין זה הגיוני שיהיה בתא הנאשמים ותפקידו של כרטיסן החשמלית ללמוד על החשמלית ! ואני ? רואים בי האנשים ...
אל הספר