סופו של דון – ג'ואן 221 זרחו פניה משמחה, היא אחת מהרפתקאותיו הישנות, הוא שמח כשראה, נדמה היה לו כאילו שבה אליו תקופת נערותו בין רגע, שכח את בתו כמעט והחל לדבר עם האישה כמתנה אהבים חדש . יצאה הבת מבית התופרת, מצאה אותו בשיחת אוהבים אינטימית עם האישה, הפנתה את פניה ממנה, העוותה את שפתיה, ומיהרה ללכת . רץ אחריה, ניסה לעצרה, צעקה בפניו "בבקשה ממך אבא, אל תדבר איתי . מספיק מה שראיתי" צעקה אשתו כששב הביתה "אני יודעת מה שנחוץ לי לדעת, מה עשית אצל התופרת, התבייש לך זקן שכמותך ! " לא יכול היה לענות, באותו זמן שבתו לחשה בטלפון "ראיתיך ממתין לאוטובוס, לא יכולתי לעלות . אבי היה איתי" .
אל הספר