בעיר שני האביבים 208 חזר הקול ואמר "ידעת נשים ! " ענתה הנשמה "חייתי ולא גרמתי עוול לאיש על פני האדמה ! " ושוב פתח הקול ואמר "לא הקפדת על תפילה וצום" השיבה הנשמה בפחד "חייתי ולא הזקתי לאדם עלי אדמות ! " שקט הקול פרק זמן ארוך, ניסתה הנשמה להרים עיניה לראות את הקול, סינוור אותה אור גדול ומנע בעדה להבחין בדבר מה . לאחר מכן שב הקול פוסק את דינו "גן עדן ! " השמיים מלמלו את נוסח פסק הדין, כאילו מיליונים של צלילים עליזים פורצים מאולמי השמיים . קרב מלאך צעיר, וליווה את הנשמה עטורת האור והבושם אל כנף גן-עדן . הנשמה פנתה כה וכה, הבחינה בקבוצה של שוכני גן-עדן כשעל פניהם בשורת היושר . שאלה הנשמה "המוסלמים אתם ? " "לא" "נוצרים ? " "לא" "יהודים ? " . "לא" "מה אתם ? " "אנחנו מתקופת הבערות, לפני הופעת הדתות נכנסנו לגן-עדן כי חיינו ולא הזקנו לאיש ! "
אל הספר