בעיר שני האביבים 162 קופסות וצנצנות משחה לנעליים שחורות וחומות, מברשות לצחצוח ולהברקה שחורות ואדומות ועוד שני סמרטוטים בלים וזהו . . . חפש על גופי, מה עיניך רואות ? שמלה בלה, שאין בה אלא כיס קטן אשמור בו את מעותיי, שאני מרוויח בזעת אפי, אביאן בערוב היום לביתי כדי להאכיל בהן עשרה פיות רעבים” . “בגלל בגידתכם, אתם היהודים המקוללים” הגיב הקצין ברתחה : “אנו מקריבים את מיטב בנינו במלחמה הזאת . אך לא ירחק היום, על אפכם ועל חמתכם, אנו ננצח . נכבוש את סן אל-ד’באן ( הבסיס הבריטי בעירק ) ולאחר מכן בעזרת השם, נכבוש את לונדון ! ” שמעון לא יכול היה להתאפק, ובקול חלוש אמר לקצין “אדוני, למרות שנבער מדעת אני, אך כמה שאני יודע, לונדון רחוקה מאד מסן אל-ד’באן . כיצד יכול הצבא העירקי המפואר לכבוש אותה ? ” על הערתו המחוצפת של שמעון, זכה לחבטות נוספות ולצליפה בפרגולו של הקצין האכזר . ובעת מעשה לא חסך גם בקללות עסיסיות לו, למשפחתו, ולכל היהודים באשר הם . רק לשעות ספורות הרפה הקצין משמעון, צוה על חבישתו בתא אפל, שורץ זחלים למיניהם שנדפו ממנו ריחות צחנה . הקצין פרש כדי לחטוף תנומה בחדרו, אך שמעון לא עצם עין . ה...
אל הספר