דם נקי נשפך . . . ! 147 לאחר שעזב היהודי הכורדי את ביתו, החלו הדאגות לכרסם במוחו של מנשה . "בעצם, מה יכול אני לעשות על מנת לבטל את הגזרה ? " שאל את עצמו "אומנם דבריי נשמעים במשרדי הממשלה, אך מה כוחי נגד עשרות שומרי ראשו של האע'א, שאף כוחות הבטחון של ממשלת עירק יראים מפניהם ? " אולם לא אחד כמו מנשה אל-ארבילי, אשר יצאו לו מוניטין בכל האזור, כאיש תושיה ומעש, ישיב את פניו של היהודי הכפרי ריקם . הוא גמר בנפשו לעשות כל אשר ביכולתו להצילו ממצוקתו . כי "מי שמציל נפש בישראל כאילו הציל עולם ומלואו" היהודי הכורדי שב לכפרו למוחרת היום וגמר אומר להבריח את בתו בחשכת הלילה על גבי פרד לכפר סמוך וממנו יסיעה במכונית ויביאה למוס'ול . בסודו שיתף היהודי הכפרי רק את אשתו ובנו הבכור ובשעת לילה הלביש את הנערה בבגדי גבר, הרכיבה על הפרד מאחוריו ודהר במהירות כשהיא אוחזת אותו בחוזקה במותניו . הפחד שמא יפגוש בדרכו אחד מאנשי האע'א, האיץ בו להפליא את מכותיו בבהמה כדי שתגמע את המרחק לכפר הסמוך במהירות האפשרית . הדרך הייתה הררית . זרועה אבנים ומשופעת במהמורות והמעבר בה היה צר עד מאוד . האפלה הכבידה על היהודי את המשימה...
אל הספר