שנת חכם אליהו

שנת חכם אליהו 127 את הנערים באלות . היהודים, אף הם נזעקו לקריאת המוכים וקטטה רבתי, שהקיפה אלפים השתוללה ומספר הפצועים משני המחנות הלך וגדל . בעיירה אל-קוש לא נמצאו, באותה שעה, אנשי משטרה, שישליטו סדר וסכנה נשקפה לחייהם של היהודים . החכם אליהו לא איבד את עשתונותיו . הוא רכב על סוסו ודהר במהירות לכפר תל-כיף כדי להזעיק את אנשי החוק . בהגיעו לתחנת המשטרה מתנשם ומתנשף, רצו לקראתו השוטרים, שנמצאו במקום יחד עם מפקדם וכששמעו את פירוט המקרה עלו על סוסיהם וליוו את החכם בחזרה לאלקוש . פצועים רבים נמנו עד שהגיעו אנשי המשטרה . אך מיד עם בואם התפזרו בכל העיירה והחלו להפריד בין הניצים עד שפסקה הקטטה . החכם ציווה לנטוש את העיירה עוד באותו ערב, הוא ערב מוצאי היום השני של החג . בעזרתה של המשטרה, נטשו רוב עולי הרגל את אלקוש ורק מעטים נותרו . למוחרת היום, נכבדים אלקושים התחננו בפני היהודים להשאר, בהוקיעם את מעשה הפוחזים, כי הם ידעו היטב שהמקרה המצער יביא אך לנזק לעיירה כאשר ידירו היהודים את רגליהם ממנה . אכן תושיתו של חכם אליהו, מנעה הרג רב ואסון כבד מקהילת מוס’ול . שנה זו תזכר בפי העם “כשנת החכם אליהו” ‘...  אל הספר