צרור לירות זהב

צרור לירות זהב 123 רבות ארבו בדרך וביטוח של הובלת כספים, באותם הימים, לא היה ידוע וספק היה אם חברת ביטוח כלשהי הייתה מוכנה לבטח העברת כספים בצורה זו . עזיז עבד-אלנביא בטח בשאול גבאי, שהיה שכנו, ויכול היה לישון בשקט ובבטחה, שהכסף אכן יגיע אליו למוחרת היום וכנראה זאת לא הייתה הפעם הראשונה שבה התבצעה מטלה מעין זו . ליסטים לא התנפלו על המכונית בדרך, אך הצרור, שהיה עשוי בד קשה, השתפשף כנראה בגלל טלטולי המכונית בכביש המשובש, נפער בו חור מצדו הפנימי הבלתי נראה ולירות הזהב החלו לדלוף ממנו בזו אחר זו, לאורך כל הדרך, מהעיירה ביג'י, שהייתה בקילומטר ה- 200 ממוס’ול . בהגיע המכונית למוס’ול, מצא שאול גבאי לתדהמתו, שהשק כמעט התרוקן ומ- 1300 לירות הזהב נותרו אחדות בלבד . אחוז אימה וחרדה שב לביתו ולא ידע כיצד יעביר את הבשורה המרה לעזיז עבר-אלנביא, שאבדן הלירות יורידו מנכסיו ויהפכו בן לילה לפושט רגל . “מה יחשוב האיש ? ” הרהר שאול, “היאמין לי, אם אשבע לו, שאין ידי באובדן כספו ? מה יאמרו הבריות ? שאול מוסא גבאי, חמד את כספי עזיז עבד-אלנביא . אוי לי מאותה הבושה” . מיד בשובו לשכונה נטל שאול את הצרור הנקוב וה...  אל הספר