בעיר שני האביבים 116 האיום ששמו לאלו מדרכם של בני קהילתו כשם, שמבערים הם בדבקות את החמץ מנוויהם . ראשי העדה, שנזדמנו לבית הרב בערב ה"בדיקה" היו אובדי עצות למשמע דרישתו של לאלו להסב עם הרב בליל הסדר, אך חכם אהרן עודדם, באומרו שיש אלוהים בשמיים, העונה בעת צרה ויצילו ממצב זה . הוא חזר ושנן באוזניהם את האימרה שהייתה שגורה בפי יהודי מוס'ול : "בין שעה לשעה תבוא הישועה" . לזכותו של חכם אהרן יאמר, שלא נפלה רוחו . הוא המשיך לפזם כל העת זמירות של פסח ולמוחרת בשעות הבקר כשהבעיר את שארית החמץ הוא הוסיף בודאי תחינה לברכת שרפת החמץ, שאלוהי ישראל יבעיר את כל שונאי ישראל ובראשם את לאלו האכזר . בערב פסח המשיך הרב בהכנות הקדחתניות לקראת התקדשותו של החג וידי בני ביתו היו מלאות בעבודה . בצאתו מהרחצה הגישה לו רעייתו כוס קפה מהביל . "עוד שעתיים יכנס לביתנו הצורר האכזר וישבית את שמחתנו" . אמרה הרעיה בפנותה לבעלה . "רב לך רעייתי, אם רצונו של הקדוש ברוך-הוא בכך, וגזרה זו ממנו היא, עלינו לומר גם זו לטובה" . לעת ערב לבש הרב את מיטב מלבושיו, התעטף בגלימת משי לבנה, ששמרה לימים הטובים, נטל את מטהו בידו והתנהל לו בא...
אל הספר