למען שרה עד הרי כורדיסטן ! 103 כשלאה ראתה ששרה החלה לגלות אט-אט את צפונות ליבה מצאה, שהגיעה שעת הכושר, סוף סוף, לדעת יותר על עברה של הנערה . היא הפנתה לעברה את השאלה : "ובכן אולי תספרי לי בתי מה עולל לך הגורל וגלגל אותך לכאן ואת רק בת ארבעה עשר אביבים ? " שרה שתקה כהרגלה שעה ארוכה, אך לאה לא הרפתה ממנה והפצירה בה, שתגלה לה את רזיה . "בחיי ילדיי" נשבעה לאה לא יהיה איש מלבדי, שידע את אשר תאמרי . כל רצוני הוא להכירך כדי שאוכל, אולי, לעזור לך ולחלצך ממבוכתך" . "אני בת למשפחה דלת אמצעים, המתקיימת בדוחק מעבודה מפרכת בטיפול בעצי פרי, באחד הכפרים שבהרי כורדיסטן” פתחה שרה ושתקה . “ומה הלאה ? ” שאלה לאה ולא הרפתה “הוריי הועידו לי חתן זקן כבן שבעים שמתה עליו אשתו . הוא ביקש את ידי מהוריי, ומאחר והיה עשיר נתנו לו את הסכמתם להשיאני לו, מבלי לשאול אותי ולקבל את הסכמתי" . סיפרה שרה והוסיפה "וברוב עם, בתופים ובמחולות, נערך טקס הקידושין, חרף התנגדותי, וכשסרבתי, ביום השמחה להתכונן לטקס, הפליא אבי את מכותיו בי, על כי העזתי להמרות את פיו" . "ומה עשית לאחר מכן ? " המשיכה לאה לשאול, "גמרתי בליבי לברוח ויהי ...
אל הספר