בעיר שני האביבים 50 הרופא שהוזעק, ניצב ליד מיטת החולה והחל בבדיקתו . האם, תוך כדי צפיה במעשה, הרימה מבטה למעלה ובקול מלא רגש מלמלה : "מודה אני לך נחום הנביא, ששלחת לי רופא לרפא את בני" . הרופא, שקלט את דברי האם תוך כדי טיפול בחולה – ביקש ממנה לחזור שוב ולומר מה שאמרה . האישה,חששה שמא העליבתהו ואולי, מפני שהשפה הערבית לא הייתה שגורה היטב בפיו, חשד באמונה בו . היא נרתעה במקצת מלהיעתר לבקשתו, אך הוא הפציר בה לחזור שוב על השם שהזכירה מקודם, ונשבע שלא ימשיך בריפוי הבן אם לא תשנן מה שאמרה מקודם . "נחום הנביא, מודה אני לך על ששלחת לי רופא לרפא את בני ! " שבה האם ואמרה . לפליאתו של הרופא לא היה גבול . "זהו" אמר הרופא "כנראה ששלח אותי . נחום זה, שהופיע בחלומי, שלוש פעמים, וציווני לבוא למוס'ול, הוא אמר לי את שמו, אך שכחתי וכעת כשהעלית את שמו נזכרתי . אל-דאגה אישה, בנך יחלים כל הזמן שהאלוהים והנביא איתו" . סיים הרופא את מלאכתו, רשם תרופה וסירב בתוקף לקבל תמורה עבור שירותו . "זוהי שליחות ואיני רשאי לקבל שכר עבודה" . אמר הרופא . באותו היום, לאחר שנטל יחיא את התרופה, השתפר מצבו ולמוחרת התעורר בבוקר ...
אל הספר