עשרים שקי כסף 45 יום השבת הגדול היה, והיהודים לבשו את בגדי החג הלבנים כמנהגם, גם מבלי שיתרחש המאורע של בוא הוואלי . השכונה היהודית התרוקנה מדייריה, שיצאו תחילה לטייל בשדות, מצויידים במיטב המאכלים והמשקאות, ולאחר מכן עשו דרכם לאתר עגינת הספינה . מי שהביט ממצודת "באש-טאביה" המשקיפה על שפת החידקל, יכול היה להזין עיניו במחזה מרהיב של ים אנושי של גברים חובשי עקאלים וכָּפִיות, תרבושים אדומים ומצנפות שחורות ירוקות או לבנות ושל נשים עטופות באיזרים ( גלימות ) מכל צבעי הקשת, כאשר הצבע השחור בלט ביניהם . בין כל אלה הזדקר גוש אחד שאי-אפשר היה שלא לזהותו בבירור . הייתה זו הקהילה היהודית, שצבעה הלבן הבהיק באור השמש הדרומית של שעות אחרי הצוהריים . נפשם של המתקהלים יצאה לראות את בואה של הספינה, שהתמהמהה משום מה . רובם הגיעו למקום בשעות הבוקר המוקדמות, כדי לזכות במקום בטוח לראות את הספינה . "הינה היא מגיעה, הינה היא מגיעה" . צווחו רבים בקולות רוויי שמחה . הספינה התנהלה לאיטה מכיוון צפון ונראתה תחילה מרחוק כגודל תיבה קטנה . לקראת שעת בין הערביים הלכה הספינה והתקרבה לכיוון הגדה המערבית של החידקל והרעש וה...
אל הספר