בעיר שני האביבים 42 התערבו ביניהם על העונש הצפוי לשללי כמי שקלל את נביא האסלאם . היו שהמעיטו בחשיבות המקרה ודיברו על מאסר של מספר חודשים והיו כאלה אשר היו מוכנים להתערב על סכומי כסף גדולים, שגזר דינו של שללי יהיה מאסר של שנים רבות עם עבודת פרך, שבהן יכלה שללי הקשיש את שארית ימיו . מוסלמים ממכריו ניסו לשדל את מוביל המים לבטל את תלונתו ולשנות את עדותו לטובת שללי כדי לפטור אותו מהעונש הצפוי, אך מוביל המים לא שעה לשידוליהם וגמר אומר ללמד את הזקן היהודי "השובב", לקח אשר יחרת בזכרונו כל עוד נשמה באפו . שללי המשיך את חייו כרגיל, עת ללמוד ועת לשתייה ולא שינה מהרגליו כהוא זה . "מה שכתב לי ריבון העולמים הוא שיהיה ואת גורלי אשא לבדי" נהג לומר . "מוזר הוא האיש", שוחחו אנשים ביניהם . "כיצד עבר לסדר היום על העבירה שנחשבת כחמורה ביותר במשטר האימפריה העותומנית, המיוסדת על בסיס דת האסלאם ? ", "הוא יודע את גזר דינו", קבע אחד הנוכחים מבאי ביתו של שללי . "הכיצד ? " שאלו בתמיהה "אינני יודע אם מותר לי לספר לכם, אך בטוחני שלא אחד כמו שללי ינזוף בי אם אגלה את אוזניכם מה שעיניי ראו" . כשעיני כולם הביטו בו בהשת...
אל הספר