בעיר שני האביבים 30 את משק ביתה בצינעה . היא הסתפקה במעט שבמעט בחיי העולם הזה ומעולם לא הרשתה ליצור אנוש לשרתה . את עבודות ביתה עשתה אסנת במו ידיה בשעות הלילה . היא בישלה, אפתה לחם וכיבסה את בגדיהם של בני ביתה לאחר שסיימה את יום הלימודים הארוך בישיבה שבה למדו עשרות תלמידים, ולאחר ששירתה באמונה את ציבור מבקשי עצתה . "אשת חיל" אמרו עליה כל אלה אשר הכירוה ושמעו על מעשיה . אסנת הייתה גם משוררת בחסד עליון ואת שיריה, אשר לרוב היו שירי הודיה וקדושה, כתבה בעברית צחה ומליצית . היא גם חיברה איגרות, אף הן בעברית, לקהילות היהודיות של מחוז מוס'ול, בהן הטיפה מוסר השכל, ועודדה ללימוד התורה . מה עשה האיש שיצא קצפה של הרבנית עליו ? בעלותה על גג ביתה בשעת ערב מאוחרת כדי לפרוש כביסה ליבוש, חשה הרבנית בתנועה חשודה וברחש קל מאחוריה . וכשהפנתה את מבטה לבחון את המתרחש, נתגלה לנגד עיניה ראשו של ערבי חבוש "כפיה ועגאל", המתרומם לאיטו ומנסה לטפס על הגג באוחזו את המעקה בחוזקה בשתי ידיו . מה מלמלה אסנת התנאית באותו רגע ? איש אינו יודע . אך כעבור שניות מעטות בלבד קפא האיש במקומו וחדל לנוע . בשעות הצוהריים, כשהעיר ה...
אל הספר