אורי אליאבסיפורו של – אדם בעמק | 132 "בסיום הביקור ביקש ] = אורי [ אותנו לצאת והוא נשאר כמה דקות עם המארחים בלבד . בשלב זה היה פותח את תיק העור הידוע ומוציא ממנו מיני מאפה וממתקים לילדים ] . . . [ " ] יוסי שפנייר [ ( . במקומות שהתאפשר, התהפך הגלגל, הדיסקרטיות לתאטרליות, מופגנוּת שנועדה לחזק את הממד הטקסי . הנה כי כן, בטקס זה,הפכה באקט של הכנסת האורחים, שני הצדדים הכירו היטב את הנדרש מהם ; בטקס זה, מהצד היהודי שבמשוואה נדרש לא רק כיבוד אלא גם כבוד, ובעניין הזה אורי לא ויתר . בכפר הזה יש לי ידיד, בואהייתי איתו פעם בקרבת פקועה ואורי אמר לי, " וניכנס אליו", ואז הוא עומד רגע, מסתכל עליי ואומר : "בוא, בוא נמשיך הלאה" . שאלתי מה קרה . אני הייתי עם מכנסיים קצרים, והוא הסביר לי ש"אם אני מגיע איתך ככה אליו, אני מעליב אותו" . והוא המשיך והסביר לי עם מכנסיים קצרים ) שאולילכושאין דבר כזה בכפרים ערביים שגברים י אביאל ( . טקסים, כך מתנהל עולמנו, יש בהם מן הנוקשה, דפוסים מקובעים המתבססים על משך . אורי הקפיד למלא את הכללים על כל פרטיהם ודקדוקיהם, - הרגלים ארוכי שלא להעליב את המארח אפילו בשוגג . – והוסיף...
אל הספר