אורי אליאבסיפורו של – אדם בעמק | 122 ] . . . [ לא עניין אותו רק טבע טהור ; בצמחים כן, אבל בדברים אחרים הוא שאף להבין את המכלול, ולא ייחס חשיבות לפרטים . למשל, צבע הנוצות של ר מסוימת ; הוא היה אומר : "תעזבו, לא זה מה שחשוב" . מבחינה זו הואציפו דומה מאוד לאמוץ זהבי, הם היו בראש אחד ; להיכנס לפרטים רק אם הם רלבנטיים באמת . ובנקודה זו הוסיף יוסי בוכמן דבר על מחשבותיו של אורי, שבעומס ההדרכות השוטפות, לא כל מטייליו זכו לשמוע : בי ואורי [ אגב מצאו חשיבות ב'עקרון ההכבדה' שפיתח הם שניהם ] = זה אמוץ זהבי, עיקרון שבפשטות אומר כי במצב קשה, דווקא הבחירה בדרך הקשה, המכבידה, היא תהיה הפתרון הנכון ליציאה ממשבר . כך בעולם החי . אפשר לראות כדוגמה את הטווס שנושא על עצמו משקל אדיר של נוצות תקיים בג'ונגלים ולשרוד יפה בכך שהוא כאילוובכל זאת הוא מצליח לה מגדיל את נפחו ובכך מרתיע טורפים . בהחלט כן : "לכאורה, – הג'ונגלים פחות עניינו את אורי, ההשלכות הסוציולוגיות אפשר לראות זאת ] = יישום 'עקרון ההכבדה' [ בחייהם של הבדואים הבוחרים ותם ואת תרבותם לעומת חברותלהמשיך בדרך הקשה, והבחירה הזו היא שמשמרת א אחרות" . לא נ...
אל הספר