14 ארווינג ) ארווין ( רוטÈϘÂËÓ¯˘˙ שהתחבאתי בשירותים, שמעתי קולות מבחוץ . בהתחלה מעין נביחות, אחר כך רחרוחים ובהמשך גירודים . דלת בית השימוש נפתחה בחוזקה, וכלבים שחורים עם טלפיים גדולים פרצו פנימה, נבחו וחיטטו במושכם בחוזקה ברצועות אליהן היו קשורים . ראיתי לשונות אדומות ורטובות בחוץ, ושיניים לבנות וחדות ומאיימות, ומהלוע נטף רוק . הייתי בטוח שיקרעו אותי לגזרים . השומרים נכנסו, רצועה ביד אחת ותתײַמקלע ביד השנייה . לא היה לאן לברוח . הרמתי את ידיי ונכנעתי . הם יכלו על נקלה להרוג אותי כי התחבאתי, אבל במקום זאת רק בעטו בי וקיללו אותי . אולי מפני שהסגרתי את עצמי מיד בלי בעיות, ואולי בונדי משך באיזה חוטים . הם הובילו אותי למגרש המיפקדים, שם הצטרפתי לאלפי עצירים שעמדו במסדר . עוד בזמן שחיכיתי לצעדת הפינוי של המחנה, ידעתי שאני בצרות, אבל קיוויתי לטוב . חשבתי שלמרות שאני חלשלוש, מזג אוויר טוב יותר מזה כשהובילו אותי מאושוויץ . לאן הם מובילים אותנו ? אולי לאותו המקום בו נמצא בונדי . אולי אם אמצא את בונדי, תהיה לו פרוסת לחם עבורי . בכל אופן, אני הרבה יותר חלש מאשר קודם, ואולי כלל לא אמצא את בונדי ....
אל הספר