אם ושני ילדיה באושוויץ

152 אסתר וייסÈϘÂËÓ¯˘˙ עליהם להתייצב בנקודות האיסוף ליד ביתײַהסוהר ברחוב צ’ארניצקי . אולם אנשי 'השיכונים' שעבדו היו פטורים מלהתייצב . האגף שעבדנו בו היה מגודר בגדר עץ, קיבלנו שם מזון ומקום ללינת לילה . במשך אותו הזמן נערכו ’אקציות’ יוםײַיום . המשטרה היהודית והגרמנית עברו מבית לבית, לקחו את האנשים, העלו למשאיות והובילו אותם לתחנת הרכבת רדגאסט ) Radegast ( . אלה שהסתתרו ונתפסו נורו למוות במקום . הגטו נעשה יותר ויותר קטן וכבר הגיעו גם לאנשי ’השיכונים’ . האקציה נמשכה כמה שבועות . בײַ 1944 . 8 . 27 הופיעו מודעות ובהן נאמר : ”כל יהודי שיימצא ברחוב של הגטו בײַ 28 לחודש חוץ מרחוב צ’ארניצקי יירה למוות” . הצו התייחס גם לדיירי ’השיכונים’ . כל אותה העת עבדנו אך ורק למען המפקדים שביצעו את האקציה . תפרנו ארנקים עבור נשיהם, תיקי עור בשביל הגברים . קיווינו למצוא חן על ידי כך אצל הרוצחים, אולי יתחשבו בנו וישאירו אותנו בלודז’ . ניסינו באמצעות מנהל העבודה שלנו ישראל מילר וביקשנו שידבר ואולי ישפיע על האחראי על האקציה . האחראי אמר שהפקודה באה מברלין . הוא אינו יכול לשנות שום דבר . הוא יכול רק לעזור לנו על ידי...  אל הספר