92 רז סגלÈϘÂËÓ¯˘˙ היהודים בחוסט לאחר מלחמת העולם הראשונה — לקראת משבר המילה יהודי ) sido ( מופיעה לראשונה בחוסט ) Huszt, Chust ( , הממוקמת בדרום חבל קרפטורוס במחוז מארמארוש ) Mármaros ( , בתעודה משנת 1677 . סביר מאוד שפרעות ת"חײַת"ט גרמו להתיישבות יהודית ראשונה ומשמעותית בעיירה, ובשנת 1712 כבר ידוע על יהודי שחכר מאת מושל העיר רישיון לשרפת משקאות חריפים . החל מסוף המאה הײַ 18 הלך וגדל מספר היהודים בעיירה ובשנת 1930 חיו בה 4821 2 יהודים, שהיוו את הקבוצה האתנית השנייה בגודלה לאחר הרותנים . בחוסט הייתה ישיבה גדולה ומפוארת, בעלת מסורת של רבנים ידועים ומפורסמים . במחוז מארמארוש הייתה ליהודים נטייה ברורה לחסידות . אולם רבני חוסט, שנהגו על פי מנהגי אשכנז, מנעו מהחסידים בעיר דומיננטיות זו ובבית הכנסת הגדול בעיר, שבו התפללו רוב היהודים, התפללו בנוסח אשכנז . עם זאת, בייחוד מאז ימיו של רבי משה גרינוואלד, חלה התקרבות בין הפלגים בעיירה והמתיחות שבמקומות 3 אחרים בחבל הייתה מורגשת ביותר, הייתה כנראה פחות מורגשת בחוסט . הנהגת היהודים בעיירה הורכבה ממועצה של 31 חברים, שמתוכם נבחר ראש 4 בשנות השלושים עמד...
אל הספר