152 אפרא אגמוןÈϘÂËÓ¯˘˙ מסלובקיה . הם חזרו והזהירו ללא הרף וללא ליאות בפני כל פורום אפשרי את חרדתם וזעקתם של יהודי המזרח שכבר הובלו אל העקידה . הם הצהירו השכם והערב את אמונתם כי הגורל לא יפסח על יהודי הונגריה, שכל אותו זמן היו משוכנעים כי להם זה לא יקרה — הרי הם מאז ומתמיד מאדיארים, נאמנים היו למולדתם . זה היה הרקע, בו אנחנו, צעירים תמימים ובלתי מנוסים, שכבר נותקנו ממסורת ההורים — אך ללא הדרכה וללא הכוונה של גורם ברײַסמכא, טעינו כעדר ללא רועה בעולם מורכב, בו כל הערכים וכל היוצרות התהפכו . החושים אמרו לנו כי חייבים אנו לקחת את גורלנו בידינו, אבל איך ? ומה ? וכיצד ? הערפול כיסה בפנינו את האופק . החושים הפרטיים שלי אמרו לי להתחמק משירות בפלוגת עבודה . נטלתי על עצמי סיכון של עריק צבאי, שדינו בזמן מלחמה היה עונש מוות בתלייה . מאידך, אחרים היו סבורים שדווקא ההתגייסות והשירות במסגרת הצבא עשוי להיות מקלט בפני הפורענויות . זהו רק פרט אחד שישמש כמשל . אבל עיקר השאלות והבעיות שעמדו לפנינו היו : לקראת מה עלינו להתכונן וכיצד עושים את זה ? למשל כל הפרובלמטיקה שהתבטאה בוויכוח בין הפליטים מפולין לבין ...
אל הספר