ÈϘÂËÓ¯˘˙ חלום ושברונו — האכזבה שבשיבה להולנד 105 היה מקום להיעזר בו . לא די לתאר מקרים בודדים של התנכרות והתעלמות מסבלם של החוזרים, כדי לקבל תמונה שלמה על גודל האכזבה שלהם, אולם יש בהם כדי לקבל מושג על אופן ההתייחסות כלפיהם . היו מקרים שבהם אפילו התאכזרו גורמים רשמיים הולנדים בחוזרים, באותו אופן או כמעט באותו אופן, שבו התעללו בהם הגרמנים . באחד המקרים הפרידו קבוצה של 18 יהודים מקבוצה גדולה של עקורים שהגיעו להולנד לאחר השחרור ממחנה ברגןײַבלזן . אלה היו חלק מהעקורים שהיו ברכבת בקרבת טרביץ ) Trobitz ( , שאותה התכוונו הנאצים להטביע בנהר האלבה, אך בנס 36 וכך הצילו את חייהם ממוות בטוח . אנשים אלה סבלו באופןעצרו אותה הרוסים, שאי אפשר לתארו במילים . יומם ולילה היטלטלו על רכבת משא בתנאים מחרידים, במשך שבועיים תמימים . כל האנשים היו מוכי כינים . רובם סבלו מטיפוס, דיזנטריה וחלקם גם משחפת . תושבי העיירות הגרמניות שבסמוך להם עברה הרכבת יכלו להבחין בכפות ידיים שהושטו לעברם בתחינה למעט שיירי מזון, כי שומרי הס"ס כמעט שלא חילקו מזון בכל הימים האלה . מאות אנשים נפטרו לאורך ימי המסע וגופותיהם הוטלו לאור...
אל הספר