ילקוט מורשת זיכרונותיה של מנהלת בית הילדים בלובלין ובפייטרולסיה, 1944 - 1945 101 שינה את מראהו והיה נעים . על התקרות נתלו מקלעות נייר בכחול – לבן . הקירות קושטו בדיוקנאות של מנהיגי הציונות ובמגיני דוד . במשרד של הוועד ברחוב לוברטובסקה ) Lubartowska ( 19 וגם בבית פרץ, רשמו את הסיפורים שאנשים סיפרו בכל מיני שפות . כאן נפגשו אנשים מכל קצות אסיה . נשמעו קולות שמחה במפגש מקרי של ניצולים וגם בכי מר כשנודע על מות יקיריהם ועל עינויים שעברו . בקומות הראשונות ארגן הוועד את המטבח ובשעות קבועות חילקו מרק חם, לחם וקפה . באותם המשרדים חילקו כרטיסים למקומות לינה, בגדים של הקרבנות וגם בגדים משומשים ממשלוחים מאמריקה . בראש הוועד עמד סוחר מוורשה שגלה לרוסיה וחזר משם כקומוניסט . אדם עצבני שטרח לטשטש את עברו הבורגני . סגנו היה חייט מוורשה — מין פקיד עליון . ביהירות גזר פסקי דין על שביתות . 'נפוליאון“, כך קראו לו, הסתובב בין הפקידים בצעקות והיה משפיל אותם . הוא הרגיש עצמו כמומחה בכל תחום . יתומים יהודים חסרי בית הופיעו בלובלין כבר בחודש יולי ,1944 שוטטו בעיר, התעסקו במסחר ברחובות וישנו באולמי פרץ ברחוב ויש...
אל הספר