הכחשת השואה ובית המשפט האירופי לזכויות אדם

62 אלכסנדרה גלישצ‘ינסקה ילקוט מורשת וחופש המחקר המדעי . ולכן, חשוב להימנע ככול האפשר משימוש בו . בהקשר זה, יש להבטיח, כי המשימה המוטלת כאן על המחוקקים, תכלול גם את פיתוחם האופטימאלי של פתרונות משפטיים . באופן פרדוקסאלי אפשר לטעון, שכל מגבלה חוקית המוטלת על מכחישי השואה פוגעת בזכותם לחופש הדיבור . אך על פי האמנה האירופית לזכויות אדם וחירויות יסוד, היא כשלעצמה מהווה אחד הכלים לאבטחת עתידם של קורבנות השואה . כתוצאה מפרדוקס זה, הוגשו תלונות לבית המשפט לזכויות אדם בשטרסבורג, שהוקם ב – 1998 במקום הנציבות האירופית לזכויות אדם, ובהן טענו אנשים, שהחוקים ההופכים את הכחשת השואה לעבירה פלילית, פגעו בזכותם לחופש דיבור . רוב התלונות הללו הוגשו בשנות ה – ,90 על ידי אזרחי שתי מדינות — גרמניה ואוסטריה . בפסיקות של בית הדין לזכויות אדם בשטרסבורג, שדן בנושאים הקשורים 1 באה לביטוי עמדה ברורה ועקבית של בית המשפט להגבלת הזכות לחופש הדיבור, ביחס למכחישי שואה יחידים . למעשה, פסיקות אלה הן שהגבירו את הכרתנו בצורך לחקור את חוקי הכחשת השואה באופן קפדני יותר . סקר של משפטים רלוונטיים מראה, שפסקי הדין, הן של בית ה...  אל הספר