אמהות בצל השואה

50 דליה עופר ילקוט מורשת העיר אלא גם יהודים מערי השדה . הגידול הרב במספר התושבים שיבש לחלוטין כל איזון בין מערכת התברואה והשירותים . האשפה נערמה בחצרות הבתים, בורות הספיגה עלו על גדותיהם, והחצרות והבתים מלאו ברפש . על אף המאמצים הרבים של הנהגת הגטאות, לא נמצאו לבעיה פתרונות סבירים . היעדר התנאים לשמירת הניקיון האישי של תושבי הגטו וחיסולם של שירותי התברואה הציבוריים, גרמו להתפשטות מגפות, בעיקר טיפוס הבהרות . התמותה בגטו ורשה הייתה חסרת תקדים : בשנת 1941 מתו בגטו 43,239 איש מכ – 400,000 . כ – % 10 מבין המתים היו ילדים . בשלושת החודשים הראשונים של 1942 מתו 12,698 איש בגטו, כ – % 15 27 עם זאת, לא בכל הגטאות היה המצב נואש במידה שווה . בווילנה מהם ילדים . הצליחו להשתלט על הזוהמה שנערמה בחוצות בחודשים הראשנים להקמת הגטו, וכך גם בקובנה ובמקומות אחרים . ההבדלים נגזרו מגודל הגטו וממספרם היחסי של המגורשים וחסרי הבית . מספרם הגבוה של המגורשים מערי השדה בגטו ורשה, היה הגורם המכריע לתנאים הקשים ששררו בו . לנוכח המציאות הזאת ניצבו האמהות חסרות אונים . הן ניסו נואשות לשמור על בריאות ילדיהן . לא אחת נא...  אל הספר