212 חיים גניזי ילקוט מורשת הצעירים שנותרו בחוסר כול במסגרת קיבוצי הכשרה לקראת קליטתם בקיבוצים בארץ . היה זה פתרון טוב ונוח לצעירים, שזכו לקורת גג ומזון משופר . יתר על כך, כחברי קיבוצים זכו לקיצור זמן ההמתנה לעלייה לארץ ישראל . מסיבה זו, גם כאשר מראש לא התכוונו לחיות חיי שיתוף בארץ, הצטרפו צעירים רבים לקיבוצים . אברהם מלמד, שהיה ממייסדי נוח"ם, ולימים מראשי המפלגה הדתית לאומית ( מפד"ל ) וחבר כנסת מטעמה, פעל רבות למען הצטרפות הקיבוצים הדתיים לנוח"ם . הוא טען, שבשאלות הפוליטיות ובנושאים הקשורים לארץ ישראל והציונות, יש תמימות דעים בין נוח"ם לבין בוגרי בני עקיבא, והשוני מתבטא רק באורח החיים הדתי . כפתרון לבעיה זו המליץ מלמד על הקמת קיבוצים נפרדים לדתיים בתוך נוח"ם . אולם הקושי בביצוע התכנית נבע מאחד העקרונות של נוח"ם — החובה להצטרף להסתדרות העובדים בא"י . מבחינת החברים הדתיים בנוח"ם, משמעות העיקרון הזה הייתה איסור על הצטרפותם למפלגת הפועל המזרחי . זאת ועוד, נוח"ם אסר על החברים הדתיים לכלול בשמם אזכור מפורש של שמות הארגונים שאליהם קיימו זיקה, כגון הפועל המזרחי ובני עקיבא, והם נקראו בשם משותף ...
אל הספר