על ספריו של ולטר לקויר: הפנים המשתנים של האנטישמיות, מהעת העתיקה לימינו (ניו יורק, 2006); הזמנים הטובים ביותר, הזמנים הגרועים ביותר. זכרונות מחינוך פוליטי

172 אברהם ברקאי ילקוט מורשת ו במה שנ וגע לאינטלקטואלי ם של השמאל, מ וב א כ דוגמא בולט ת "א ח ד האינטלקטואלים הנודעים ביותר בזמננו, נועם חומסקי, ( ש ) קבע ש"אנטישמיות כבר אינה מהווה בעיה, למרבה המזל" ) VIII ( . אך עורר סערה כאשר "תרם" הקדמה לאחד הספרים של רוברט פוריסון ) Faurisson ( , אחד ממכחישי השואה הבולטים . ( 183 ) : . ובסיכומו העגום של הפרק הפותח : יהודים יהיו נתונים ללחץ והתקפות בחלקים רבים של העולם, בעיקר ( אך לא רק ) משום התעקשותם על כך שיש להם זכויות לא רק כיחידים אלא גם כקבוצה לאומית . . . האם לקרוא ללחץ זה אנטישמיות, או יודופוביה או אנטישמיות פוסט – גזענית או אנטי – ציונות זו שאלה סמנטית מרתקת, שאפשר לדון בה עד אין קץ . היטלר הוציא שם רע לאנטישמיות ויש רתיעה נרחבת גם מצדם של מבקרי היהודים המחמירים ביותר מפני קבלת תווית זו . . . אולם, בכל טרמינולוגיה, אין כל סיבה להאמין שהפרק האחרון בהיסטוריה הארוכה של האנטישמיות כבר נכתב . ( 20 ) הפרק השני בספר הוא סקירה חטופה, מלומדת אך ספקנית, של ניסיונות שונים להסביר את שנאת היהודים “הנצחית“ שהופיעה בגלגולים שונים מאז העת העתיקה ועד זמננו...  אל הספר