על ספרם של אוקי קלוג ובן א. ויליאמס, בחינה מחודשת של השואה באמצעות הספרות

180 איריס מילנר ילקוט מורשת שם הקובץ מרמז על מטרתו העקרונית : הפקת תובנות חדשות בנוגע להיסטוריה של רצח העם היהודי במלחמת העולם השנייה . הרקע התיאורטי שרבים מהמאמרים מסתמכים עליו נוגע בדילמה הידועה על יכולתה של הספרות לבטא באופן אותנטי את המציאות של האירועים ההיסטוריים הקיצוניים של השואה — דילמה שמתוכה יצא מלכתחילה חקר ספרות השואה . נדמה שהעורכים, קלוג ( Kluge ( ווויליאמס ) Williams ( , רומזים לכך שהכרה בהיברידיות ובגיוון המשוקעים בתגובות הספרותיות לשואה היא מפתח לאישור מסוגלותה של הספרות לבטא את הקטסטרופה . יש פן מרענן לעמדה כזו : שלא בכוונה תחילה, מציעים למעשה קלוג וווליאמס נסיגה מה'מנטרה' הפופולארית בדבר התנגדות השואה לטקסטואליזציה, ה'אנטי – ייצוגיות' האינהרנטית לה ו'חוסר היכולת לבטאה' כביכול ( ‘anti – representationality’ ו – ‘unspeakability’ בז'ארגון המקובל ( . בהתבססם על התזה של שרה הורוביץ ( שתרמה הקדמה קצרה לקובץ ( בספרה לבטא את הריק ) Voicing the Void ) ( 1997 ) , וכן על זו של דומיניק לה – קפרה ( LaCapra ) ( 1998 ) ושל חוקרי ספרות שואה אחרים, הם מקדמים בעקיפין את הטענה שבאמצעות...  אל הספר