ילקוט מורשת ימי ספטמבר 1942 333 למוות, והבחורים הצעירים רבצו במחבואיהם, רבצו כזקנים וכל רחש מחרידם . בושים ונכלמים ראו באזלת – ידם . עד שיישמע ההד ברחובות השוממים, בעליות הגג, ואולי אף יבקיע מעבר לחומה . יהודים לא ילכו לטבח ! למחרת נזדמנו למעון החדש של ‘השומר הצעיר', ברחוב מילא 63 . הבית היה בגוש המגורים של ‘אוֹ . בּ . ווּ' ( ‘אוסט – דויטשה – בּאוּוֶרק' ) החברה הגרמנית שקיבלה לרשותה את בית החרושת למרצפות עץ של האחים לנדאו . שנים, לפני המלחמה, עבדו חברי קיבוץ גרוכוב בבית חרושת זה, ונהנו מיחסם האנושי של שני האחים . גם עכשיו שמר הצעיר שביניהם, המהנדס אלכסנדר לנדאו, אמונים לתנועה החלוצית . ב'אוֹסט – דוֹיטשֶה בּאוּוֶרק', אשר ברחוב גֶנשָה, החביאו את עובדי ארכיון הגטו שבמחתרת, שנותרו בחיים, עסקני – ציבור וכן קבוצה גדולה של 'שומרים' . בימים ההם, שבהם נתפוררה כל האקטיבה הציבורית של הגטו, חלק ניספו וחלק נחבאו, היה אלכסנדר לנדאו מסור בלב ונפש לעניין הארגון היהודי הלוחם, וללא חשש היינו מביאים אותו בסודה של המחתרת . עכשיו ישב בראש השולחן, ועל השולחן הערוך היה יי"ש, סרדינים שווייצריים ולחם . קבוצה ק...
אל הספר