המחקר ההיסטורי על השואה: תולדות הדיסציפלינה במבט ממעוף הציפור

252 דן מכמן ילקוט מורשת שלב ב' : שנות הארבעים והחמישים : תיאורים ליניאריים של התפתחות מבצע הרצח והתנגדות הירואית . שתי תופעות השפיעו השפעה ניכרת על השלב החדש של התיעוד והמחקר, אשר התחיל בתום מלחמת העולם השנייה : א ) משפטיהם של פושעי המלחמה במחצית השנייה של שנות הארבעים ובתחילת שנות החמישים ; ב ) הדחף של רבים מן השרידים לתעד את חוויותיהם האישיות . למשפטי פושעי המלחמה — בעיקר למשפטי נירנברג של ראשי הפושעים האלה — היתה השפעה כבירה על ההיסטוריוגרפיה . לשם הרשעת הנאשמים, נאספו ומויינו כמויות אדירות של מסמכים גרמניים רשמיים . בזכות השפע העצום של סוג זה של תיעוד, התמקדו חוקרי הנושא בשלב זה, השני, דווקא בו וכך בחנו את ה‘רצח‘ ( במובנו הרחב, כלומר — כלל המדיניות האנטי – יהודית על תוצאתה הסופית ) ‘דרך עיני הרוצח‘ ( כפי שניסח זאת אחד ממנתחי המחקר, אף כי כמובן לא הזדהו איתו ) . משמע, הזרם הראשי של ההיסטוריוגרפיה בתקופה ההיא התמקד בהיבט שייקרא בהמשך לעתים ‘הרודפים‘, כלומר המבצעים הגרמנים, בעודם מזניחים את ההשפעה שהשפיעו על האירוע גורמים אחרים, לא – גרמניים, כגון ( כפי שכינו אותם מאוחר יותר ) ה‘קורבנ...  אל הספר