תגובותיה של המנהיגות היהודית למדיניות הנאצים

ילקוט מורשת תגובותיה של המנהיגות היהודית למדיניות הנאצים 99 ‘התקופה הראשונה‘ עד לגל הראשון של הרציחות ההמוניות ב – ,1942 או במילים אחרות : ‘התקופה הראשונה‘ מקיפה את מרבית ימי הקיום של הגטו . היו מקרים אחרים, כגון בפיוטרקוב טריבונלסקי, שם סולק ועד יהודי ‘סרבני‘ בקיץ 1941 . מבחינה מיתודית יש איפוא מקום לביקורת על ניתוח המאחד מספרים ממזרח גליציה עם אלה מהגנרל – גוברנמן . מתוך מאה עשרים ושמונה ראשי ועד השתייכו שמונים ושמנה למנהיגות הקהילות היהודיות, כפי שתוארו במחקר הראשון . וייס בחן מקורות יהודיים ושיפוטם על הוועדים . נזדמנו לו הצהרות בלתי משתמעות לשתי פנים אודות מאה עשרים ושמונה אישים מהתקופה הראשונה . מהם תואר ארבעים וחמישה כ‘טובים‘ על ידי השרידים — הם סירבו למלא את פקודות הגרמנים בנוגע לעניינים כלכליים או, במקרים רבים יותר, התחמקו מפקודות כאלו, הזהירו את הציבור מפני ‘אקציות‘ שעמדו להתבצע ; עשרים ושישה סולקו על ידי הגרמנים משום שלא מילאו פקודות ; שמונה עשר סירבו בשלב האחרון למסור יהודים ונרצחו ; אחד עשר התפטרו מפני שלא רצו למלא פקודות ; חמישה התאבדו מאותה סיבה . שניים פעלו בתיאום עם קבו...  אל הספר