ילקוט מורשת שנה לאחר מכן . המוזיאון משרת כיום את המרכז החינוכי של ‘מורשת‘ בגבעת חביבה . כך נסגר המעגל . כתב העת ‘ילקוט מורשת‘ הוא המפעל המפואר של המייסדים . הוא בא למלא אז חסך שלא היתה לו מקבילה בשפה העברית וגם לא בשפות אחרות ומאז הוא יוצא ברצף במשך ארבעים ושמונה שנים . ראשוני העורכים היו אבא קובנר ז“ל, ישראל גוטמן, ויהודה באואר, יבדלו לחיים ארוכים, עוד בטרם היותם פרופסורים וחוקרים בעלי שם בינלאומי באוניברסיטה העברית וביד ושם . הצטרפו אליהם שלום חולבסקי, רוז‘קה קורצ‘ק, יהודה טובין, עקיבא ניר, חייקה גרוסמן, ולאחר מכן יוסף רב ואישים נוספים . רוב העורכים הראשונים היו אנשי מחתרות, קשריות, פרטיזנים ולוחמים בתקופת השואה . החוברת הראשונה, שכאמור יצאה לאור בדצמבר 1963 כללה מחקר, תיעוד עשיר והגות גם יחד . צירופו של יהודה באואר לחבורה של הפרטיזנים מייסדי מורשת, ותרומתו מראשית הדרך למערכת הוסיפה את הממד האקדמי ל‘ילקוט מורשת‘ מתחילת דרכה, דבר שהלך והתפתח ונעשה מוקפד יותר ויותר . המאמרים הכלולים ב‘ילקוט‘ מועברים ללקטורה אל מיטב החוקרים . השותפות עם מכון סטפן רוט לחקר האנטישמיות והגזענות בימינו בניה...
אל הספר